להקשיב לגוף שלי

להקשיב לגוף שלי- מה זה אומר בעצם?
אני רוצה לדבר הפעם תכלס על איך הקשבה לגוף עוזרת לי לזהות כשמגיעה החמרה במחלה,
וחלק ממה שאפשר לעשות.
אני מקווה שזה יעזור לכמה שיותר נשים ואנשים,
במטרה באמת להקל על מי שחיים כמוני עם מחלות כרוניות.

לפני זה, אני רוצה להזכיר, שהמחלה והכאבים בדרך כלל באים בגלים.
יש תקופות שמרגישים טוב, ויש תקופות שקשה יותר.
אז גם אם עכשיו כואב לי מאוד וקשה לזוז, אני משתדלת לזכור שזה ישתפר בהמשך- בטוח.
אותי אישית זה מעודד ועוזר לי לקחת את הדברים יותר בקלות.

אז החלק הראשון בהקשבה, הוא לשים לב לדברים שיכולים לתרום להחמרה במצב.
אני מתכוונת בעיקר לשינויים.
גוף שנמצא כל הזמן במצב של התמודדות עם מחלה הוא הרבה יותר רגיש,
ולכן כל שינוי משמעותי בתנאים, גם אם הוא בעצם שינוי לטובה,
משפיע עלינו ברמה המערכתית ועלול להביא להחמרה.
למשל שינויי מזג האוויר שאנחנו מרגישים עכשיו, בעונת המעבר,
משפיעים מאוד על הגוף שלנו.
גם שינויים אחרים בחיים, למשל אם עברנו דירה, החלפנו עבודה, שינויים במערכות היחסים,
או כל שינוי אחר באורח החיים שלנו, יכול להשפיע על המצב של הגוף.
זה כמובן כולל גם שינויים בדברים פיזיים,
למשל אם החלפנו תרופה, או שינינו את התזונה או את הפעילות הגופנית שלנו.

אני משתדלת להיות ערנית ולשים לב כשיש שינוי כזה בחיים שלי,
ואז אני יכולה להקשיב פנימה, לבדוק ולחפש-
האם הגוף מראה לי סימנים של החמרה?
הסימנים האלה שונים מאדם לאדם,
ולכן חשוב מאוד עבור כל אחת ואחד מאיתנו להקשיב לגוף שלו עצמו וללמוד את הסימנים האישיים שלו.
בכל זאת הנה כמה מהם, שאני מאמינה שחלקכם בטח מכירים:
- החמרה בכאבים- כאב חזק יותר, או כאב שונה, או כאב במיקום אחר ממה שהיה.
אם אני מוצאת את עצמי מחפשת כל יום כדורים נגד כאבים, זה בשבילי סימן להחמרה.
* אני רוצה להוסיף כאן, שאני יודעת שהרבה פעמים יש שלבים במחלה שאנחנו כל הזמן עם משככי כאבים. אני לא מתכוונת למצב הזה, אלא למקרה בו יש שינוי לרעה בעוצמת הכאב, אחרי שכבר היה איזשהו איזון.
- מחלה קלה, צינון קל, נזלת או שיעול, אבל זה נשאר ולא עובר תוך יום-יומיים.
- עלייה בחום הגוף, שנשארת לאורך זמן. גם אם היא עלייה קטנה מאוד היא אינדיקציה לפעילות דלקתית.
- וויסות טמפרטורה- אם קר לי מאוד או חם לי מאוד, או שנע כל הזמן בין קר לחם, באופן לא יחסי לטמפרטורה החיצונית.
- פצעים, בדרך כלל מודלקים וכואבים, שיוצאים במקומות שונים בגוף.
- שיבושים בשינה- מעבר לרגיל. כן אני יודעת שעם מחלה כרונית לא ישנים לילה שלם, אבל אם קורה שיותר קשה להירדם, ישנים פחות שעות, קמים בלילה יותר פעמים מבדרך כלל- זה סימן.
- עייפות מוגברת- תחושת עייפות ותשישות שנשארת כל הזמן. גם אם כן ישנים כרגיל.
- תחושה מוגברת של קיפאון ונוקשות בגוף, בשרירים ובמפרקים. אם אני כל הזמן מרגישה שאני רוצה לשחרר את המפרקים, לעשות "קנאקים".

אם הקשבתי וזיהיתי סימנים שמראים לי שהמחלה מתחילה להיות פעילה יותר,
אני לא מחכה! אלא פועלת מיד.
זה חשוב מאוד לתפוס את זה בזמן ולא לחכות.
לא להגיד לעצמי "טוב יש לי שבוע עמוס, אני אנוח בשבוע הבא",
לא להכריח את עצמי ללכת לעבודה או להיות פעילה כשאני במצב גבולי.
אם נתמהמה עם הטיפול והדאגה לעצמנו,
יכול לקרות שהגוף שלנו ידאג לעצמו ויסגור לנו את המערכות כדי להכריח אותנו לטפל.

אז מה עושים?
אני עושה פעולות משני סוגים במקביל:
1. הקלה סימפטומטית.
זה אומר שכן, אם כואב לי אני אקח משככי כאבים,
ואם אני לא ישנה בלילה אני אקח כדור שינה.
טיפ לאיזון של קור/חום- לגרוב גרביים!
דרך מעולה לוויסות החום בגוף היא דרך הרגליים. אם קר לי מאוד אני אלבש שניים או שלושה זוגות, וגם למי שחם לו מאוד מומלץ לגרוב גרביים כדי לאזן.
אני גם אנוח יותר במצב כזה, ובכלל אשתדל להקל על עצמי כמה שאפשר.
לא רק שאין סיבה שאני אסבול, זה גם יעזור לגוף שלי לפנות יותר משאבים להתמודד עם המצב.

2. פנייה לעזרה מקצועית
אני לא מחכה אלא הולכת להיבדק אצל רופא המשפחה שלי,
ואם אפשר כבר קובעת תור לבדיקת דם לפני שאני מגיעה אליו כדי שהוא יראה את המצב העדכני.
חשוב לבדוק את כל המדדים, וכן לבדוק את משק הוויטמינים והמינרלים בגוף.
הרבה פעמים מחלות כרוניות, וגם התרופות שאנחנו לוקחים בשביל המחלה,
גורמות לחוסר בוויטמינים (למשל ויטמין די, חומצה פולית).
אם אני מרגישה שזה מצב חמור יותר, אני אלך ישר לרופא המומחה שמטפל בי.
לפעמים שינוי במינון, או שינוי או הוספה של תרופות, יכול לעזור.

ובכל זאת קורה שצריך להגיע לאשפוז בבית חולים-
וכן זה קורה, גם לי. לא סתם יש לי תמיד תיק אשפוז בהיכון.
חשוב לזכור לא להרגיש אשמה על זה שמגיעים לאשפוז, אלא לקבל את זה שלפעמים זה נחוץ לנו.
עדיף לא לדחות לרגע האחרון עד שאי אפשר לזוז, אלא להגיע לבי"ח מתוך בחירה.
בהמשך אני אכתוב כאן עוד על אשפוזים, איך להתכונן אליהם ואיך לצלוח אותם בצורה טובה ככל הניתן.
בינתיים אתם מוזמנים לשתף כאן עוד טיפים משלכם על הקשבה וזיהוי סימנים, לטובת כולנו.
תזכרו שכמה שיותר אנחנו מתאמנים ומתמידים בהקשבה-
כך נשמע ונבין יותר בקלות את מה שהגוף אומר לנו.