3.12, מצוין היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

האם המחלה שלי עושה אותי שונה מאנשים אחרים?
האם יש לי צרכים מיוחדים בגלל המחלה?
האם האפשרויות שלי מוגבלות בגללה?

מחר, 3.12, מצוין היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
בכל העולם ביום זה מגבירים מודעות לצרכים ולהתמודדויות של כל מי שחיים עם מוגבלות.
בשבילי, זו הזדמנות לדבר על מי שחי עם מחלה כרונית, או "נכות שקופה", והמוגבלות שלו פחות ברורה לכל.
בגלל שלא "רואים עלי", הרבה פעמים כדי לקבל את הזכויות שלי אני אצטרך להיאבק או להתעמת עם הסביבה.
ובגלל שיש הרבה שוני בין המחלות הכרוניות, ואנו זקוקים להקלות בדברים שונים,
זה עלול להיות קשה יותר להסביר מה ואיך כדאי לעזור לנו.

אז יש לנו הזדמנות ביום הזה, לדבר ולהסביר לסביבה שלנו מה עובר עלינו,
ואיך אפשר לשפר ולעזור.
מעבר למיצוי הזכויות מול המוסדות (על כך אולי אנסה לכתוב בפעם אחרת),
בואו ננצל את ההזדמנות ביום הזה, ונשאל את עצמנו -
מה מגביל אותי?
מה הצרכים שלי?
ומה אני יכולה לעשות ולקדם כדי למלא אותם, כדי להתגבר על המגבלות?
האם יש דרך בה אני יכולה להיעזר בסביבה שלי,
לבקש או ליישם שינוי כלשהו, כדי שאני אוכל לתפקד יותר בקלות ובחופשיות?

לפי החוק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כל אדם עם מוגבלות זכאי ל"השתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים",
וזכאי לקבל "מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו."
זו זכותנו!
בעיניי זו אחריותנו וחובתנו לעמוד על הזכויות שלנו,
למצוא ולקדם פתרונות בשביל עצמנו ובשביל אחרים כמונו.